התלבטויות. המון התלבטויות. לפעמים המוצא הקל ביותר לפיתרון התלבטויות הוא לפנות לעצת חברים, להטיל את אחריות החלטה עליהם וע"י כך להשקיט את המצפון האובססיבי-קומפולסיבי שלי שלא נותן לי רגע מנוחה לאחר שאני מקבל החלטה. מכיוון שהגעתי לשלב בוא אני מכניס את האיורים לפס-הייצור (פס-הציור) של האנימציה, משמע חסל סדר סקיצות והתנסויות בקו ובכתם, עלי לסגור סופית את "ניראות" הסצינות שלי. על סגנון הקו אני די סגור. כעת אני מנסה לסגור את העולם הצבעוני. ואני לא מצליח. ואז אני פונה אליכם, דורשי שלומי, מכרים, חברים וסתם סקרנים, מביני עניין והדיוטות גמורים. ישנם אלו האומרים שעלי להקשיב לקול הפנימי שלי ולהחליט לפי האינטואיציה, במקום לתלות את הפיתרון ביועצים חיצוניים. ולהם אני אומר: הקול הפנימי שלי הוא חולה נפש הפכפך וחסר החלטיות. חלק מההתפתחויות הכי משמעותיות בפרוייקט שלי נבעו מעצת חברים. אבל בסופו של יום ההחלטה כן מתקבלת על ידי ואני כן משתדל לתת ל"חוש" שלי להוביל את הבחירה.
בקיצור נמרץ, כי זמן ממש אין לי, אני שם לב שבין אם אני מסתמך על העצות הנדיבות ובין אם על האינטואיציה המעורערת שלי, התוצאה הסופית נקבעת לאור שעון החול המתרוקן ובפשרה שהוא מכתיב. ואולי אני צריך להודות על כך שאין שנה שלמה לעבוד על פרוייקט הגמר. אז בטח הייתי מתלבט את עצמי לדעת.
נ.ב. 54 יום, 10 שעות וחמישים דקות.
בקיצור נמרץ, כי זמן ממש אין לי, אני שם לב שבין אם אני מסתמך על העצות הנדיבות ובין אם על האינטואיציה המעורערת שלי, התוצאה הסופית נקבעת לאור שעון החול המתרוקן ובפשרה שהוא מכתיב. ואולי אני צריך להודות על כך שאין שנה שלמה לעבוד על פרוייקט הגמר. אז בטח הייתי מתלבט את עצמי לדעת.
נ.ב. 54 יום, 10 שעות וחמישים דקות.
