העבודה על הפרוייקט בעיצומה. אני יושב כל יום שעות רבות (!!!) מול המחשב, עיניי צורבות, כתפיי נוקשות ובכל הזדמנות שאני מפנה את מבטי מהמסך אני רואה את המציאות מסודרת ברזולוציה של 72 dpi (כמובן שבrgb!).
מכיוון ששעון החול מורה על 47 יום להגשה (פחות יום וחצי חגיגות העצמאות, יומיים מילואים, חתונה אחת והשד יודע מה עוד) הלחץ לוחץ ודוחף אותי לעשייה האינטנסיבית. וכאן אני נתקל בתופעה מעניינת של "דחיינות תעשייתית": אמנם העבודה על הפרוייקט בשיאה, אך ישנם עוד פרטים רבים שאינם סגורים, קצוות שצריך לקשור, פינות שיש לעגל ועוד הרבה עבודת קונספט שאינה סגורה. ואני מוצא עצמי, נוכח השאלות שנותרו לא פתורות, בורח אל תוך העשייה במקום להתעמת הפערים הקיימים. אתם מבינים? כל הקטע בדחיינות הוא לברוח מעשייה! וכרגע אני נמצא במקום בו אני בורח אל תוך העשייה. עשייה אחת כדחיינות לעשייה אחרת.
צירפתי מספר דמויות הבנויות ומוכנות למלאכת האנימצייה, אחת מה"עשיות" הבאות איתן אאלץ להתעמת בקרוב. תהנו!