זהו טקס קבוע. אני חוזר הביתה מהעבודה או מהלימודים, מלטף את החתול לשלום, תולה את האופניים על הקיר ופונה בצעדים נחושים לעבר שולחן העבודה. המלאכה מרובה והזמן מועט. יש בריף לכתוב, מחקר לעשות וארט שלם לעצב. אני מפעיל את המחשב ועד שה"פוווואאה" של המק מרעים בלחישתו אני כבר מוריד נעליים ונכנס לנעלי הבית שלי. עד שה"קוווווה-בלופ" של הסקייפ מקרקר אני כבר מספיק לתת לחתול אוכל. אני לוחץ על האייקון של Firefox ובזמן שכל הלשוניות הפתוחות עולות אני כבר מספיק לבקר בשירותים. אין עלי בייעול זמנים. כל דקה חשובה בלו"ז הצפוף בדרך ל28.6, תאריך הגשת פרוייקט הגמר.
הfeature החביב עליי בכל מנוע חיפוש הוא הBookmark Toolbar: מסודרים לפי חשיבות נמצאים כל האתרים החביבים עלי ביותר, מוכנים לבחינה ובקרה החיונים עד מאוד לתהליך העבודה שלי. הסיבוב מתחיל בג'י-מייל, ממשיך בפייסבוק, חדשות "הארץ", Yahoomail ,Youtube ומסתיים בפוסטים האחרונים ב !FFFFOUND.
את העבודה אני אתחיל מייד לאחר שאענה בג'י-מייל לאמא לגבי מסיבת היומולדת של אבא ואזמין את אייל לטיול אופניים במדבר. לאחר מכן הצצה קטנה ובלתי מזיקה בקישור לכתבה על האורוויזיון ב"גלריה" שאלון העלה לפייסבוק.יש פה גם אנימצייה קצרה ששווה לבדוק. השראה לפרוייקט, לא? עד שהיא עולה אני קופץ למטבח ומכין טוסט זריז. מכיוון שסרטון האנימציה נגמר אחרי 2.5 דקות ויש לי עוד חצי טוסט לגמור אני מדלג ליוטיוב וצופה באיזה קטן ונהדר של "החמישייה". באמצע מערכון השלישי הטוסט כולו כבר ספון בבטני ואני חוזר למטבח כדי לאזן את הנישנוש המלוח בחצי פומלה. לאחר המערכון העשירי, חצי הפומלה השניייה ושלושה קרקרים עם גבינה בולגרית דובי עולה מולי בצ'אט: "מה עושה?" ואני משיב: "עובד על הפרוייקט". וכך, לאחר מספר חילופי שורות אני אכן מתפנה סופסוף להתחיל לעבוד על הפרוייקט. לפני כן בדיקה קצרצרה של המתרחש בארצנו: ריפרוף על הכותרות של "הארץ". העובדים הסוציאלים מפגינים מול משרד האוצר. רק רבע שעה מפה. מטרה חשובה. אבל אין זמן! חייב לעבוד על הפרוייקט. אוי, דירוג של הפרסומות הסקסיסטיות ביותר בתקשורת ב"עכבר העיר"! אין, את זה אני חייב לראות. אבל אחרי זה מתחילים לעבוד. חייבים.
עד שפרסומת נוספת שמנמיכה את מעמדן של הנשים (וחושפת את נתוניה המרשימים של נעה תשבי) נטענת אני קופץ למטבח ומערבב לי עוד איזה מתאבן של גבינה עם דבש שילווה את הצפייה הקצרה בפירסומות. בינתיים אני גם מייעל את הזמן ופותח אילוסטרייטור ופוטושופ. רפרוף מהיר ב !FFFFOUND , בשביל ההשראה, והנה, אני מוכן, נחוש והחלטי, לתת לפרוייקט הזה בראש. כמה חבל שכל הנישנושים האחרונים קצת מעייפים. מעייפים מאוד אפילו. הטוסט, הפומלה, הקרקרים ומעדן הגבינה המאולתר החליטו פה אחד שהגיע זמן לנוח. אבל לא, אני קשוח! אני מנסה בכל זאת לאזור את כוחותי, לחדד את העיפרון, לטבול את הPen Tool בדיו ולסחוט מהאילוסטרייטור עבודה. אבל לעזאזל עם העייפות הזו. איך אפשר לעבוד כשהעפעפיים מתמגנטים זה אל זה?וכאן אני נפגש בדילמה: אפשר להכין כוס קפה שחור וחזק ולהאבק בלאות הפיתאומית הזו. ואפשר, וכאן טמונה סכנה לא קטנה, לקפוץ למיטה לרבע שעה, לשטוף את העיניים בחלום או שניים ולזנק כמו נמר חזרה למחשב. הסכנה היא כמובן שהנמר ימשיך לישון. אבל בגלל ההבטחה לעירנות המתוגברת שהשינה הקצרה מבטיחה, אני בוחר באפשרות הזו ונודר נדר לקום עם הצלצול הראשון של השעון ולהתחיל לעמול. אני נכנס למיטה, נשאר עם הבגדים, כי זה רק מיצמוצון שינה קצר, ועוצם עיניים. הן לא נפתחות אחרי הsnooze הראשון. בשני אני מחליט שעוד חצי שעה של שינה בטח לא תזיק. אני קם סופסוף לאחר שלוש שעות, עפוף קרומי עייפות וראשי קהה וכבד. אני מדליק דוד למקלחת מרעננת וחוזר למיטה לרבע שעה עד שהמים יתחממו. חצי שעה. ועוד אחת. וכך, לאחר ארבע שעות מהרגע בו פרשתי למנוחת הריענון הקצרה, אני נזרק למקלחת קצרה, כי אין זמן להשקיע ולהתגלח, ומוכן סופסוף להתחיל במלאכה.אבל לפני שאני מעיר את האילוסטרייטור לעבודה, רק עוד סיבוב קצר על הBookmark Toolbar....
הfeature החביב עליי בכל מנוע חיפוש הוא הBookmark Toolbar: מסודרים לפי חשיבות נמצאים כל האתרים החביבים עלי ביותר, מוכנים לבחינה ובקרה החיונים עד מאוד לתהליך העבודה שלי. הסיבוב מתחיל בג'י-מייל, ממשיך בפייסבוק, חדשות "הארץ", Yahoomail ,Youtube ומסתיים בפוסטים האחרונים ב !FFFFOUND.
את העבודה אני אתחיל מייד לאחר שאענה בג'י-מייל לאמא לגבי מסיבת היומולדת של אבא ואזמין את אייל לטיול אופניים במדבר. לאחר מכן הצצה קטנה ובלתי מזיקה בקישור לכתבה על האורוויזיון ב"גלריה" שאלון העלה לפייסבוק.יש פה גם אנימצייה קצרה ששווה לבדוק. השראה לפרוייקט, לא? עד שהיא עולה אני קופץ למטבח ומכין טוסט זריז. מכיוון שסרטון האנימציה נגמר אחרי 2.5 דקות ויש לי עוד חצי טוסט לגמור אני מדלג ליוטיוב וצופה באיזה קטן ונהדר של "החמישייה". באמצע מערכון השלישי הטוסט כולו כבר ספון בבטני ואני חוזר למטבח כדי לאזן את הנישנוש המלוח בחצי פומלה. לאחר המערכון העשירי, חצי הפומלה השניייה ושלושה קרקרים עם גבינה בולגרית דובי עולה מולי בצ'אט: "מה עושה?" ואני משיב: "עובד על הפרוייקט". וכך, לאחר מספר חילופי שורות אני אכן מתפנה סופסוף להתחיל לעבוד על הפרוייקט. לפני כן בדיקה קצרצרה של המתרחש בארצנו: ריפרוף על הכותרות של "הארץ". העובדים הסוציאלים מפגינים מול משרד האוצר. רק רבע שעה מפה. מטרה חשובה. אבל אין זמן! חייב לעבוד על הפרוייקט. אוי, דירוג של הפרסומות הסקסיסטיות ביותר בתקשורת ב"עכבר העיר"! אין, את זה אני חייב לראות. אבל אחרי זה מתחילים לעבוד. חייבים.
עד שפרסומת נוספת שמנמיכה את מעמדן של הנשים (וחושפת את נתוניה המרשימים של נעה תשבי) נטענת אני קופץ למטבח ומערבב לי עוד איזה מתאבן של גבינה עם דבש שילווה את הצפייה הקצרה בפירסומות. בינתיים אני גם מייעל את הזמן ופותח אילוסטרייטור ופוטושופ. רפרוף מהיר ב !FFFFOUND , בשביל ההשראה, והנה, אני מוכן, נחוש והחלטי, לתת לפרוייקט הזה בראש. כמה חבל שכל הנישנושים האחרונים קצת מעייפים. מעייפים מאוד אפילו. הטוסט, הפומלה, הקרקרים ומעדן הגבינה המאולתר החליטו פה אחד שהגיע זמן לנוח. אבל לא, אני קשוח! אני מנסה בכל זאת לאזור את כוחותי, לחדד את העיפרון, לטבול את הPen Tool בדיו ולסחוט מהאילוסטרייטור עבודה. אבל לעזאזל עם העייפות הזו. איך אפשר לעבוד כשהעפעפיים מתמגנטים זה אל זה?וכאן אני נפגש בדילמה: אפשר להכין כוס קפה שחור וחזק ולהאבק בלאות הפיתאומית הזו. ואפשר, וכאן טמונה סכנה לא קטנה, לקפוץ למיטה לרבע שעה, לשטוף את העיניים בחלום או שניים ולזנק כמו נמר חזרה למחשב. הסכנה היא כמובן שהנמר ימשיך לישון. אבל בגלל ההבטחה לעירנות המתוגברת שהשינה הקצרה מבטיחה, אני בוחר באפשרות הזו ונודר נדר לקום עם הצלצול הראשון של השעון ולהתחיל לעמול. אני נכנס למיטה, נשאר עם הבגדים, כי זה רק מיצמוצון שינה קצר, ועוצם עיניים. הן לא נפתחות אחרי הsnooze הראשון. בשני אני מחליט שעוד חצי שעה של שינה בטח לא תזיק. אני קם סופסוף לאחר שלוש שעות, עפוף קרומי עייפות וראשי קהה וכבד. אני מדליק דוד למקלחת מרעננת וחוזר למיטה לרבע שעה עד שהמים יתחממו. חצי שעה. ועוד אחת. וכך, לאחר ארבע שעות מהרגע בו פרשתי למנוחת הריענון הקצרה, אני נזרק למקלחת קצרה, כי אין זמן להשקיע ולהתגלח, ומוכן סופסוף להתחיל במלאכה.אבל לפני שאני מעיר את האילוסטרייטור לעבודה, רק עוד סיבוב קצר על הBookmark Toolbar....
בהצלחה עמירוס, בטוחה שבסוף אחרי הייסורים יצא מעולה... אין עלייך
השבמחק